ויקרא, פרק ט״ו, פסוק ט״ז

זכר מגיל תשע שנים ויום אחד, כלומר איש הראוי להוליד, כי תצא ממנו פליטה טבעית של זרע אל מחוץ לגופו, הרי הוא נטמא. שכבת זרע זו, בין אם נורתה בכוח, נפרסה כטל או נבעה ממעשה המשגל, גורמת לטומאה רוחנית בשל אובדן כוח החיים שבה והחלק היצרי המעורב בה, אף אם הפליטה אירעה שלא מרצון. לשם היטהרות, מצווה התורה ורחץ במים את כל בשרו, כלומר טבילה במקווה מים שנקוו באופן טבעי בשיעור המאפשר את כיסוי הגוף כולו בבת אחת. המילה את מלמדת שגם השערות טעונות טבילה במגע ישיר עם המים וללא כל חציצה, וההדגשה על טבילת כל הגוף נועדה להבהיר שאין להסתפק ברחיצת איברי הרבייה בלבד, חובה שממנה נלמד הדין גם לשאר הטומאות החמורות יותר.