ויקרא, פרק ט״ו, פסוק כ״ד

קיום יחסי אישות בשוגג עם אישה נידה מעביר לגבר טומאה חמורה בשל המגע הישיר. הכפילות שָׁכֹב יִשְׁכַּב מבהירה שמדובר בבעילה ממש על כל סוגיה, כאשר המילה אִישׁ כוללת כל זכר הראוי למעשה זה, והמילה אֹתָהּ ממעטת אישה מצורעת שדין זה אינו חל עליה. בעקבות המעשה מקבל הגבר מעמד של אב הטומאה בדומה לאישה, וזהו פשר הצירוף וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו, אך הוא אינו ממשיך את ספירת הימים שלה אלא מתחיל ספירה עצמאית ולכן וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים. בניגוד לנידה עצמה, טומאת המשכב של הגבר קלה יותר, שכן וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא בטומאה הפוסלת אוכל ומשקה בלבד, ואינה מטמאה בני אדם ובגדים.