ויקרא, פרק ט״ו, פסוק כ״ז

דיני הטומאה חלים גם על אדם שבא במגע עם כלים, רהיטים או מצעים שעליהם שכבה או ישבה אישה נידה. הקביעה כי וכל הנוגע בם יטמא, מתייחסת לא רק לרהיט עצמו אלא גם לחלקים הנלווים והמחוברים אליו, כגון חוטים או חבלים המשתלשלים ממנו. אף על פי שהכתוב מציין רק את מגע היד, הדין חל גם על נשיאת החפצים או הישענות עליהם, כפי שמובן מהקשר ההלכות בפרשה. על מנת להיטהר, על האדם לקיים וכבס בגדיו ורחץ במים, והוא נחשב וטמא עד הערב.