ויקרא, פרק ט״ו, פסוק ב׳

הציווי דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם נאמר בלשון תקיפה ורכה גם יחד, כדי להבטיח שהלכות רגישות אלו יילמדו בבירור ובעדינות, והוא מעיד על מעלתם הרוחנית של ישראל הנדרשים לטהרה יתרה ולקרבה לה'. הכפילות אִישׁ אִישׁ מחילה את הדין על זכרים בכל גיל, ומשמשת גם כאזהרה רוחנית מפני הידרדרות מטומאה קלה לטומאה חמורה. המצב של כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ מתאר נטיפה מתמשכת של הפרשה דלילה מאיבר הרבייה כתוצאה מחולי טבעי, מחלה המהווה ביטוי גופני לחטאים פנימיים כמו שקיעה בתאוות. הקביעה זוֹבוֹ טָמֵא הוּא מבהירה כי טיפת ההפרשה החולה היא עצמה מקור הטומאה המטמא את כל הנוגע בו, בשונה מנוזלים טבעיים אחרים שאינם מטמאים.