טומאת הַזָּב החמורה מתפשטת גם לנוזלי גופו הטבעיים, הנחשבים לאב הטומאה. המילים וְכִי יָרֹק אינן מתייחסות רק לרוק לח היוצא מן הפה, אלא לכל סוגי הליחות, מי האף ומי הרגליים הנאגרים בגוף וניתנים לעצירה. נוזלים מדבקים אלו מטמאים בשתי דרכים מקבילות הנלמדות מהמילה בַּטָּהוֹר: מגע פיזי ממשי של הנוזל באדם, וכן טומאת משא המתרחשת גם אם הרוק נפל באקראי על מקל שהאדם נושא בידו. בשני המקרים האדם נטמא, ועליו לקיים וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
ויקרא, פרק ט״ו, פסוק ח׳
פרשת מצורע
וְכִֽי־יָרֹ֥ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.