אדם טהור נטמא כאשר הזב יוזם מגע עמו או מזיז אותו אפילו ללא מגע ישיר בעורו, כפי שמשתמע מהמילים וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב. למרות שהכתוב מציין וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם, הכוונה אינה לרחיצת כפיים בלבד אלא לחובה של הזב לטבול את כל גופו במעיין של מים חיים. התורה מזכירה דווקא את הידיים כדי ללמד שרק האיברים הגלויים חייבים במגע ישיר עם המים בטבילה, וכן משום שהיד מסמלת את פעולותיו של האדם וקשריו עם העולם. הפועל שָׁטַף מורה על טבילה יסודית ללא חציצה הכוללת שפשוף וניקוי מקדים, וכל עוד הזב לא השלים אותה, הוא ממשיך להעביר טומאה מלאה לאחרים.
ויקרא, פרק ט״ו, פסוק י״א
פרשת מצורע
וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֤ר יִגַּע־בּוֹ֙ הַזָּ֔ב וְיָדָ֖יו לֹא־שָׁטַ֣ף בַּמָּ֑יִם וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.