ויקרא, פרק ט״ו, פסוק כ״א

פרשת מצורע

Leviticus 15:21Sefaria

וְכׇל־הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

טומאת הנידה מתפשטת אל החפצים המרכזיים שבהם היא משתמשת, ולכן וכל אדם באשר הוא הנוגע במשכבה נטמא בטומאה חמורה. בשל כך נדרש מאותו אדם כי יכבס בגדיו, אך טומאתו מוגבלת והוא אינו הופך למקור טומאה היכול לטמא אדם אחר. המילה במשכבה מקישה בין המשכב לאישה ומלמדת ששניהם נטהרים בטבילה, בניגוד לכלי חרס שטהרתם בשבירתם. מתוך הדרישה כי הנוגע ורחץ במים, נלמד בקל וחומר שגם הנידה עצמה מחויבת ברחיצה בתום ימי טומאתה. דינים אלו זהים עקרונית לדיני הזב, אך התורה נמנעת מלהזכיר כאן כלי רכיבה מטעמי צניעות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.