ויקרא, פרק י״ט, פסוק ט״ו

הציווי לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מופנה הן לבעלי הדין המוזהרים שלא לטעון שקר, והן לשופט הנדרש לנהוג בשוויון מוחלט כדי לא לחלל את שם ה'. על השופט להיזהר משתי הטיות מנוגדות: לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל, כלומר אין להעלים עין מפשעו של אדם עני מתוך רחמים כדי לפרנסו, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל, שמשמעותו איסור לחלוק כבוד חיצוני לאדם בעל השפעה מתוך חשש לביישו פומבית. ההוראה בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ מחייבת בתוך אולם הדיונים יחס שוויוני לחלוטין לכל הצדדים, כגון מתן זמן דיבור זהה. עם זאת, בחיי היומיום מחוץ לבית הדין, הוראה זו דורשת מהאדם לדון את חברו לכף זכות מתוך סלחנות והתחשבות בנסיבות חייו, חובה החלה כלפי שומרי מצוות או אנשים שמעשיהם סתומים, אך לא כלפי רשעים גלויים.