ויקרא, פרק י״ט, פסוק כ״ט

קדושת המשפחה קשורה קשר הדוק לפוריות הטבע ולמוסר החברתי, ולכן נאסר על אב להפקיר את בתו ליחסי מין מחוץ לנישואין תחת הציווי אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ. איסור זה מתייחס למסירת הבת ליחסים מזדמנים או לאדם שאסור לה הלכתית, וכן למעשים העלולים לדחוף אותה לחטא כמו עיכוב נישואיה, השאתה לזקן בניגוד לרצונה או הצגת יופייה לראווה. חילול זה יביא לתוצאה של וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ, שמשמעותה היא בגידה של האדמה שתמנע את יבולה מיושביה, או לחלופין הידרדרות של החברה כולה שתלך בעקבות הפריצות. התפשטות החטא תגרום לכך שוּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה, כלומר ייווצר מצב של חוסר ודאות מוחלט לגבי זהות האב והייחוס המשפחתי. אובדן זהות זה ימוטט את התשתית החברתית ויוביל למציאות שבה קרובי משפחה עלולים להינשא זה לזה בשוגג.