התורה מגבילה את שינוי ההופעה החיצונית הטבעית כדי להרחיק את האדם ממנהגי אלילות ואבלות קיצוניים, וכדי לשמור על ההבחנה שקבע ה' בין גברים לנשים. הציווי לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם אוסר לגלח את שערות הצדעיים כך שייווצר קו שיער מעגלי, והוא מנוסח בלשון רבים כדי לאסור את הפעולה הן על המספר והן על המסתפר. הכתוב עובר ללשון יחיד באומרו וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ כדי לפטור נשים מאיסורים אלו. הפועל תַשְׁחִית אוסר ספציפית על עקירת השיער לחלוטין מן השורש באמצעות תער, בניגוד לגזירה חלקית במספריים המותרת. בנוסף, המילה פְּאַת מכוונת לחמשת קצוות הזקן בחיבורי הלחיים ובסנטר, שהשחתת כל אחד מהם מהווה עבירה נפרדת.
ויקרא, פרק י״ט, פסוק כ״ז
פרשת קדושים
לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.