ויקרא, פרק י״ט, פסוק ח׳

כל אדם שאוכל בשר קורבן פסול, בין אם נותר לאחר הזמן המותר ובין אם נפסל במחשבה מראש, יישא באחריות לחטאו ולכן וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. המעשה נחשב לעבירה חמורה כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה' חִלֵּל, שכן האוכל מרוקן את הבשר מקדושתו ומתייחס אליו כאל חולין הנאכל לשם הנאה אישית ומילוי הכרס בלבד. מכיוון שבשר הקורבן היה בדרגת קדושה עליונה, עם הסתלקותה בחלוף הזמן שורה על הבשר טומאה חזקה ביותר. משום כך, העונש על אכילתו חמור מזה של אכילת מאכלים אסורים אחרים וגורר מוות בטרם עת בידי שמים, כפי שנקבע במילים וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.