ויקרא, פרק י״ט, פסוק ל״ד

אדם שהתגייר זה מקרוב וקיבל עליו את התורה כולה, קרוי הַגָּר אִתְּכֶם, והוא זכאי למעמד שווה לחלוטין ליליד המקום בעל הנחלה, כְּאֶזְרָח. מכיוון שהגר חסר הגנה משפחתית ועלול ליפול קורבן לניצול, התורה מצווה במיוחד וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, ודורשת להתייחס אליו כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך, מתוך הבנה עמוקה שנשמותיכם חולקות את אותו מקור רוחני ממש. הדרישה להזדהות עימו נובעת מהזיכרון כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, המזכיר כי גם אתם סבלתם משעבוד ואף הייתם שקועים בעבודה זרה, ולכן אין להתנשא על הגר או לבייש אותו על עברו. החתימה אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם מדגישה שה' הוא אלוהיהם של האזרח והגר במידה שווה, ויראת השמים נמדדת ביחס של אהבה ושוויון כלפי החלש שבחברה.