ויקרא, פרק י״ט, פסוק ד׳

איסור עבודה זרה חל לא רק על המעשה, אלא שולל לחלוטין כל מעורבות מחשבתית או חזותית. הציווי אַל תִּפְנוּ אל הָאֱלִילִם אוסר להרהר או להסתכל בדברים חלולים וחסרי ממשות אלו, כדי למנוע מהם דריסת רגל במחשבה. מכיוון שתשומת לב זו עלולה להוביל להידרדרות שבה האדם יעבוד אותם בפועל, נאסר גם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. זהו איסור מוחלט על יציקת פסלי מתכת, אפילו לשם נוי או עבור אדם אחר, שכן הם יוצרים מסך החוצץ בין האדם למקור החיים. ההכרזה אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם מבהירה כי ה' הוא השליט הבלעדי במציאות, ולכן אין כל צורך במתווכים או בכוחות אחרים.