כל אדם, גבר ואישה כאחד, מצווה ביראת הוריו, והתורה פותחת במילה אִישׁ משום שלגבר יש עצמאות רבה יותר לקיים חובות מעשיות לעומת אישה נשואה. הקדמת האם לאב במילים אִמּוֹ וְאָבִיו באה לאזן את הטבע האנושי, שכן הילד נוטה לירוא יותר מאביו המחנך, והתורה דורשת יראת כבוד שווה המתבטאת בהימנעות ממעשים של זלזול וסתירת דבריהם, כפי שמורה המילה תִּירָאוּ. למרות חובה זו, הסמיכות לציווי וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ מציבה גבול ברור וקובעת שאם הורה מצווה על בנו לחלל שבת או לעבור על מצווה אחרת, אין לציית לו. הסיבה לכך מופיעה בסוף הפסוק, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, המלמדת כי סמכותו של בורא העולם גוברת על זו של ההורים, וגם הם עצמם כפופים לחובה לכבדו.
ויקרא, פרק י״ט, פסוק ג׳
פרשת קדושים
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.