התורה מצווה לחלוק כבוד לנושאי האמת והחכמה, ומבחינה בין שתי רמות של הוקרה. החובה מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם מופנית כלפי אדם שהגיע לגיל מבוגר וראוי להערכה על ניסיון חייו, בעוד שהציווי וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן דורש להעניק כבוד גדול אף יותר לאדם שקנה חכמה, גם אם הוא צעיר. מכיוון שאדם עלול להעמיד פנים שלא הבחין בהם כדי להתחמק מהטרחה שבהפגנת הכבוד, התורה מזהירה וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, שכן ה' יודע את כוונות הלב, ובמקביל דורשת גם מהמכובד עצמו שלא להטריח את הציבור חינם. חתימת הפסוק אֲנִי ה' מלמדת שה' עצמו חולק כבוד לזקנים, ולכן הפגנת כבוד לבני אדם אינה פוגעת בכבוד שמים.
ויקרא, פרק י״ט, פסוק ל״ב
פרשת קדושים
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.