ויקרא, פרק י״ט, פסוק י״א

האיסור לֹא תִּגְנֹבוּ מתייחס לגניבת ממון ורכוש, ואוסר לחלוטין כל לקיחה, הונאה או הצגת מצג שווא, אפילו כבדיחה או למטרה טובה. הפנייה בלשון רבים מזהירה את החברה כולה, כולל שותפים לפשע, רואים מהצד והקורבנות עצמם, מפני הפיכת הרמאות לנורמה מקובלת. הכתוב מתאר מסלול של הידרדרות מוסרית שבו עבירה גוררת עבירה: אדם שגונב סופו שיעבור על וְלֹא תְכַחֲשׁוּ ויסתיר את האמת לגבי עובדות עבר או רכוש שהופקד בידיו. מכאן קצרה הדרך למצב של וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, הכולל רמאות, הפרת הבטחות לעתיד או שקר במצח נחושה גם כאשר ישנם עדים. אזהרות אלו חלות על גברים ונשים כאחד, שכן המילים אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ מבטאות את החובה לשמור על היושר מתוך חיבור ושותפות חברתית.