ויקרא, פרק כ״ב, פסוק י״א

זכות האכילה מהתרומה מתרחבת מעבר לכהן וכוללת את כל מי ששייך לו באופן מוחלט, דוגמת נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ, שהוא עבד כנעני הקנוי לו לצמיתות או אישה שקידש. על אלו נאמר הוּא יֹאכַל בּוֹ, כלומר הם יאכלו מהחלקים הפשוטים יותר של התרומה. מעגל זה כולל גם את וִילִיד בֵּיתוֹ, שהם בני השפחות שנולדו בבית הכהן, ואזכורם נועד ללמד שהזכות לאכול נשמרת גם לעבד שחלה או איבד את ערכו הכספי. לבסוף קובע הפסוק כי הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמֽוֹ, בלשון רבים המלמדת שזכרים ונקבות כאחד אוכלים ואף מזכים אחרים התלויים בהם באכילת התרומה, אך מדגישה שבהמות שקנה הכהן יאכלו רק מאכלים הראויים להן ולא מלחם האדם המובחר.