ויקרא, פרק כ״ב, פסוק כ״ח

התורה אוסרת לשחוט בהמה טהורה, בין אם היא וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה הכולל כבשים ועזים, יחד עם הצאצא שלה באותה יממה. האיסור לשחוט אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ מתייחס בעיקר לאם ולצאצא שלה מכל מין שהוא, משום שבעולם החי הקשר לאב אינו מובהק, אם כי יש הסבורים שהאיסור חל גם על האב כאשר זהותו ידועה. הציווי לֹא תִשְׁחֲטוּ מתייחס לשחיטה כשרה בלבד, והוא חל ללא קשר לסדר השחיטה ואף כאשר שני אנשים שונים מבצעים אותה. פרק הזמן של בְּיוֹם אֶחָד מוגדר כיממה הלכתית המתחילה בערב. מצווה זו נועדה לחנך את האדם למידת הרחמים של ה', להרחיקו מאכזריות ולכבד את הקשר האימהי הטבעי הקיים בבעלי החיים.