כל וְשׁוֹר וָשֶׂה בעלי מומים פסולים להקרבה, כגון שָׂרוּעַ שאיבריו אינם שווים באורכם או מרובים, או וְקָלּוּט שפרסותיו מחוברות או שאיברו מכווץ. אף על פי כן, נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ, כלומר מותר להקדיש בהמה פגומה כדי שתימכר ודמיה ישמשו כנדבה לתחזוקת מבנה המקדש. לעומת זאת, כקרבן על המזבח המבטא מסירות שלמה לה', וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה וישנו איסור מוחלט להקריבה. חלוקה זו במונחים נובעת מכך שתרומות למבנה נעשות לרוב בהתנדבות ספונטנית בעוד שקרבנות מובאים פעמים רבות בעקבות נדר, ויש המוסיפים כי מי שנדר קרבן באופן כללי לא ייצא ידי חובתו בבהמה פגומה, אלא אם התנדב מראש לתת דווקא אותה.
ויקרא, פרק כ״ב, פסוק כ״ג
פרשת אמור
וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.