ויקרא, פרק כ״ב, פסוק כ״ז

התורה דורשת להביא מנחה מושלמת ממינים טהורים ומובהקים של שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, המסמלים את האבות ונבחרים בשל היותם נרדפים, כאשר השור מופיע ראשון כדי לבטא כפרה על חטא העגל. כִּי יִוָּלֵד בעל החיים בלידה טבעית ורגילה, עליו לשהות וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ, דרישה המבטיחה שהאם והוולד חיו יחד, מוודאת שהוולד חזק ובר קיימא, ומאפשרת לו להתנקות מטומאת הלידה ולספוג את קדושת השבת. רק וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, החל משעות הבוקר של יום זה, בעל החיים יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה' ויהיה כשר להקרבה על אש המזבח.