ויקרא, פרק כ״ב, פסוק כ״ה

חובה להקפיד על שלמות הקרבנות המועלים למזבח ה', ולכן וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ קרבן פגום, אף אם הגוי מביא אותו כנדבה. בנוסף, המילים אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה אוסרות לקבל מגויים בהמות או כספים עבור כלל קרבנות הציבור, ויש המפרשים שהאזהרה מופנית לישראל שלא יקנו מגוי בהמה מסורסת לצורך הקרבה. פסול זה מנומק במילים כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם, שכן יש בבהמות אלו פגם של חבלה והרס, בין אם זהו מום גופני הפוגע בשלמותן הטבעית כמו סירוס, ובין אם זהו פגם מוסרי של בהמה ששימשה לעבירה או לעבודה זרה. קרבנות אלו לֹא יֵרָצוּ לָכֶם, כלומר הם לא יתקבלו ברצון ולא יעניקו כל זכות או כפרה לכוהנים הישראלים המקריבים אותם עבור הגוי, או לישראלי שקנה אותם ממנו.