קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם הפתעה ענקית ואמר לכם: "בואו, תעמידו אותי במבחן ותראו שאני מקיים"? ה' פונה אל העם ומציע להם אתגר מיוחד. הוא מבקש מהם להביא את כל המעשרות, שזהו החלק מהיבול ששייך לכהנים וללויים, אל בית המקדש. ה' רוצה שיהיה להם טֶרֶף, כלומר מזון ושפע של אוכל, כי הם משרתים אותו ונחשבים לבני הבית שלו. כשהעם מביא את המעשרות כמו שצריך ובשמחה, זה מראה שהם חוזרים בתשובה על כך שבעבר הם לא הביאו את התרומות.
כאן ה' אומר משהו מאוד מפתיע: וּבְחָנוּנִי נָא. המילה "נא" פירושה עכשיו. ה' מזמין את העם לבחון אותו עכשיו במצווה הזאת ולראות איזה שכר הוא ייתן. בדרך כלל התורה אוסרת עלינו לנסות את ה', אבל במצווה של צדקה ומעשרות ה' מרשה לנו, ואפילו מציע שנעשה זאת. מכיוון שה' כבר הבטיח לתת ברכה גדולה, מותר לנו לבדוק אם הוא מקיים את ההבטחה. ה' ממש נשבע להעניק שפע עצום, והמילים אִם לֹא משמשות כאן בתור שבועה.
ומה ה' מבטיח בתמורה? הוא אומר שהוא יפתח את אֲרֻבּוֹת השמים, שזה אומר חלונות השמים, כדי לתאר שפע עצום של גשמי ברכה שירדו על הארץ. הוא מוסיף את המילה וַהֲרִיקֹתִי, שמשמעותה שהוא ישפוך ויזרים את הברכה ללא הפסקה. השפע הזה יהיה עַד בְּלִי דָי. הברכה לא תהיה רגילה שנותנת רק מה שצריך, אלא שפע כל כך גדול וחסר גבולות, עד שלא יישאר מקום באסמים לשמור את כל התבואה. הכלים יתמלאו לגמרי, והשפע ימשיך לזרום עד שהאנשים עצמם יבקשו לעצור ויאמרו "די, מספיק".