כאשר מופיע איש זָדוֹן, המלא ביהירות, כוונה רעה ופזיזות, מגיע בעקבותיו קָלוֹן, כלומר בושה וביזיון. מפלה זו היא תוצאה בלתי נמנעת של כעסו, זלזולו באחרים המזמין נקמה, ובחירתו למרוד בדרכי ה'. לעומת זאת, החׇכְמָה נמצאת תמיד וְאֶת, יחד עם, אנשים צְנוּעִים הפועלים בענווה ואינם ממהרים להבליט את עצמם. הם זוכים לחכמה משום שהם מעדיפים להקשיב וללמוד בסבלנות, ואף מוכיחים את חכמתם ביכולתם לשתוק ולשמור על מדרגתם המוסרית כאשר איש הזדון מטיח בהם עלבונות.
משלי, פרק י״א, פסוק ב׳
בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חׇכְמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.