מול זמניותו של העולם והשינויים החלים בו, ניצבת נצחיותו המוחלטת של ה' כהוויה יציבה שאינה משתנה. ההכרזה וְאַתָּה הוּא מבטאת את בלעדיותו כאדון יחיד, וכן רומזת לאיחוד בין בחינתו הגלויה שאליה פונים ישירות לבין בחינתו הנסתרת, איחוד שיביא לסיום גלות השכינה. רעיון זה מושלם במילים וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ, המלמדות שלזמן קיומו של ה' אין קץ וגבול, שכן הפועל יִתָּמּוּ משמעותו סיום והשלמה. מתוך הכרה זו בנצחיות האל, שואב המשורר תקווה ומבקש שחסדו הגדול יעניק לו נחמה.
תהלים, פרק ק״ב, פסוק כ״ח
וְאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.