תהלים, פרק ל״ה, פסוק ט׳

חשבתם פעם איזו הרגשה מציפה אותנו כשמישהו מציל אותנו מסכנה גדולה? תארו לעצמכם אדם שאנשים רעים רדפו אחריו ורצו לפגוע בו, ולפתע ה׳ מציל אותו מידם. באותו רגע, האדם מרגיש שמחה עצומה שממלאת אותו לגמרי. המילה וְנַפְשִׁי מתארת את כל הכוחות הפנימיים שלו ואת הנשמה שנותנת לו חיים, שכולם יחד מודים על ההצלה. כדי לתאר את השמחה הזו, יש שתי מילים מיוחדות. המילה תָּגִיל מתארת שמחה פנימית ושקטה שמורגשת עמוק בתוך הלב כלפי ה׳, ואילו המילה תָּשִׂישׂ מתארת את הסימנים החיצוניים של השמחה, כאלה שכולם יכולים לראות מרוב אושר. השמחה הגדולה הזו מתאפשרת רק בזכות העזרה של ה׳. כשהאדם מבין שהוא ניצל בדרך פלא, הוא כל כך אסיר תודה עד שהוא מקבל על עצמו החלטה חשובה: מעכשיו והלאה, כל החיים והמעשים שלו יהיו מוקדשים אך ורק לעבודת ה׳.