חשבתם פעם מה קורה לאדם שמנסה להכשיל מישהו אחר בכוונה? לפעמים, התוכניות שלו פשוט מתהפכות עליו. כאן מסופר על האויב שרודף אחרי דוד, כמו למשל שאול המלך. דוד אומר שתְּבוֹאֵהוּ צרה על האויב הזה. הצרה הזו מתוארת בתור שׁוֹאָה, שזה אומר חושך גדול או אסון פתאומי שמגיע בבת אחת. בגלל שהחושך יגיע כל כך מהר ובהפתעה, האויב לֹא־יֵדָע מאיפה זה בא לו ולא יצליח להיזהר או לברוח.
ציידים בדרך כלל מחביאים רשת מתחת לעפר או לקש כדי שהטרף לא יבחין בה. אבל כאן קורה משהו הפוך: וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר־טָמַן תִּלְכְּדוֹ. הרשת שהאויב הסתיר בקפידה כדי לתפוס את דוד, תתפוס בסוף את האויב בעצמו. ולמה זה יקרה? בְּשׁוֹאָה יִפָּל־בָּהּ. בגלל אותו חושך ובלבול פתאומי, האויב פשוט לא יראה את הרשת שהוא בעצמו הכין, וייפול ישר לתוכה. כשהוא ימצא את עצמו לכוד במלכודת של עצמו, הוא יבין מיד ש-ה' הוא זה שעוצר אותו, ויבין שהוא טעה כשרדף אחרי דוד.