תהלים, פרק מ״ד, פסוק י׳

Psalms 44:10Sefaria

אַף־זָ֭נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹא־תֵ֝צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃

המציאות הקשה של תקופת הגלות מתאפיינת בכך שה' לא רק פסק מלהושיע, אלא עזב את העם לחלוטין. אַף, כלומר אפילו, זָנַחְתָּ ועזבת אותנו בידי אויבינו. בניגוד לעבר, כעת וַתַּכְלִימֵנוּ והבאת עלינו בושה, שכן הגויים לועגים לנו על כך שההבטחות והישועה מתעכבות. ההשגחה הישירה סולקה וְלֹא־תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ, כך שאינך מתערב עוד לטובת קבוצות אנשי המלחמה שלנו ומותיר את גורלן לטבע ולמקרה. עם זאת, תיאור המצב הכואב משמש גם כהצהרת אמונה נחרצת, המבטאת כי העם ימשיך להודות לה' ללא תנאי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.