ה' גורם לנו לסגת, וכביכול תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר במנוסה מפני הצָר, הוא האויב הלוחם בחזית, בין אם על ידי מניעת עזרתו שמרוקנת את כוחנו ובין אם על ידי הטלת פחד בליבנו. נסיגה זו עומדת בניגוד כואב לימי הגדולה של העבר, וכאשר הלוחמים נסים הם נוטשים את מחנותיהם ורכושם. בעקבות הלחימה מגיעים מְשַׂנְאֵינוּ, שאינם משתתפים בקרב עצמו אלא רק באים בעקבותיו, ושָׁסוּ לָמוֹ, כלומר שודדים ולוקחים לעצמם את השלל שננטש. בתוך מציאות עגומה זו טמונה נחמה קטנה, שכן אובדן הרכוש הנבזז הוא המחיר המאפשר ללוחמים להימלט ולהציל את חייהם.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק י״א
תְּשִׁיבֵ֣נוּ אָ֭חוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּ֝מְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.