מעמדו של עם ישראל התהפך מצאן מרעיתו של ה' לאומה חסרת אונים הנמסרת באכזריות לידי אויביה. העם מדומה אל צֹאן מַאֲכָל המיועד לטבח בלבד, להבדיל מצאן שבעליו חומל עליו כדי להפיק ממנו צמר או ולדות. אסון זה פגע באומה בשתי דרכים: בעוד שחלק מהעם נהרג, הניצולים סבלו מציאות שבה וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ, כלומר פוזרו והוגלו לארצות נכר. תיאור כפול זה משקף גם שלבים היסטוריים עוקבים של טבח ופיזור בגלויות בבל ומדי, כאשר שתי הגזירות נדרשו יחד כדי להשלים תהליך מורכב של בירור רוחני בעולם.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק י״ב
תִּ֭תְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּ֝בַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.