תהלים, פרק מ״ד, פסוק ז׳

Psalms 44:7Sefaria

כִּ֤י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְ֝חַרְבִּ֗י לֹ֣א תוֹשִׁיעֵֽנִי׃

יצא לכם פעם לחשוב מהו הכוח המיוחד באמת של עם ישראל? כשהעם נמצא בגלות או בצרה, הוא מבין שניצחון אמיתי לא מגיע בזכות כוח של צבא או שרירים. למרות שמדובר בעם שלם, כולם מדברים יחד בקול אחד, כמו איש אחד, ומכריזים שהם לא סומכים על בְקַשְׁתִּ֣י, כלומר על כלי הנשק שיורה חיצים, והם יודעים שגם וְחַרְבִּ֗י, החרב החדה של המלחמה, לא היא זו שתציל אותם. הסיבה לכך היא שכלי נשק רגילים מתאימים לעמים אחרים, אבל לא זו הדרך שלנו. הכוח האמיתי שלנו הוא כוח רוחני. לכן, המילים חַרְבִּ֗י וכן קַשְׁתִּ֣י מסמלות בעצם את התפילות, התחנונים והבקשות שאנחנו מבקשים מה׳. העם מבין שרק ה׳ הוא זה שיכול באמת להושיע ולעזור לנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.