מיד לאחר הסעודה רות לא חיפשה מנוחה אלא וַתָּקָם לְלַקֵּט בזריזות ובצניעות, כדי שלא להיחשד בבטלה או בציפייה למזון נוסף. לנוכח חריצותה, וַיְצַו בֹּעַז אֶת־נְעָרָיו לֵאמֹר והורה להם להעביר לשאר הקוצרים הנחיה חריגה לפיה גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט. בניגוד לדין הרגיל האוסר על עניים לאסוף שיבולים בין האלומות שכבר נאספו, בועז מעניק לה רשות מיוחדת זו כדי לספק את צרכיה בכבוד. במקביל הוא מזהיר אותם וְלֹא תַכְלִימוּהָ, כדי שלא יחשדו בה כגנבת המנצלת את היעדרותם מהשדה, וכדי להגן על כבודה מתוך רגישות למעמדה.
רות, פרק ב׳, פסוק ט״ו
וַתָּ֖קׇם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.