דניאל, פרק ד׳, פסוק י׳

המלך ממשיך לתאר את מראות הלילה ורואה חזיון חדש במחשבתו בעודו ישן, חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי. וַאֲלוּ, והנה, עִיר וְקַדִּישׁ מִן־שְׁמַיָּא נָחִת, כלומר מלאך קדוש יורד מן השמים. המילה נָחִת משמעותה ירד, והתואר עִיר מתאר את המלאך כישות רוחנית שערה תמיד, כמלאך משחית או כשליח. לרוב מובן כי מדובר במלאך אחד הנושא יחד את שני התארים הללו, אך ייתכן שאלו שני כוחות שמימיים היורדים יחד לבצע משימה: האחד מוציא את גזר הדין לפועל בדומה לשוטר, והשני הוא מלאך עליון המשמש כשופט.