דניאל, פרק ד׳, פסוק א׳

מלך בבל נמצא בשיא כוחו ומעיד כי אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֵה הֲוֵית, כלומר היה שרוי בשלווה מוחלטת בְּבֵיתִי ונהנה ממנוחה ממלחמות כשכל העולם משועבד לו. מבחינה גופנית הוא מתאר את עצמו כדשן, בריא וְרַעְנַן בְּהֵיכְלִי, שקוע בתענוגות החיים מתוך תחושת עוצמה שהשכיחה ממנו את ה'. השימוש במילה וְרַעְנַן, השאולה מעולם הצומח, מטרים את החלום שעתיד לבוא שבו יימשל המלך לאילן. הדגשת הרוגע המוחלט טרם החלום נועדה להוכיח כי בניגוד לחלומות רעים הנובעים מלחץ או צער, הסיוט המבעית שנחת עליו לפתע דווקא מתוך ביטחון ועושר הוא גזירה ישירה והשגחה פרטית של ה'.