דניאל, פרק ד׳, פסוק ט״ו

נבוכדנצר מציג בפני דניאל את החזון השמימי שראה ומבהיר כי דְּנָה הוא החלום שעליו לפתור. המלך יוצר הקבלה ביניהם ומדגיש כי כשם שהוא יחיד בעוצמתו השלטונית, כך דניאל ניצב מעל כולם בחכמתו וראוי להיחשף לסודות ההנהגה העולמית. חכמי בבל לָא־יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעוּתַנִי, שכן חכמתם מוגבלת לעניינים שפלים והם לא הצליחו לספק אפילו הסבר מרגיע לחלום. מתוך ביטחון מוחלט באמיתות דבריו דורש ממנו המלך פִּשְׁרֵא אֱמַר, כלומר לומר את פתרון החלום בפשטות. הוא מצהיר כלפיו וְאַנְתְּ כָּהֵל, אתה אכן יכול לפתור זאת, בזכות רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ המעידה על שפע רוחני טהור המגיע מה' ולא מן האליל הבבלי.