דניאל, פרק ד׳, פסוק י״ט

האילן העצום מן החלום הוא המלך נבוכדנצר עצמו ואין מדובר באדם אחר, כפי שמובהר במילים אַנְתְּ־הוּא מַלְכָּא. דניאל מתאר כי המלך גדל, התחזק ועצם, רְבַת וּתְקֵפְתְּ, וגדולתו הלכה וצמחה בכל עת, וּרְבוּתָךְ רְבָת. עם זאת, ההקבלה מכוונת לעוצמת מלכותו ולא לגופו הפיזי, מתוך מטרה להרגיע את המלך שגזירת כריתת העץ אינה עונש מוות אלא סילוק זמני בלבד מכס השלטון. גדולת המלך הגיעה עד לשמים, וּמְטָת לִשְׁמַיָּא, דבר המעיד על הצלחתו העליונה אך גם מרמז על חטא הגאווה ושאיפתו המדומיינת לעלות ממעל, בעוד ממשלתו משתרעת עד לקצות הארץ, וְשָׁלְטָנָךְ לְסוֹף אַרְעָא.