ברגע השיא של גאוות נבוכדנצר, התערבות מאת ה' קוטעת את דבריו באחת. עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא, בטרם הספיק לסיים את התפארותו, ירד קול מן השמים והכריז מפורשות: מַלְכוּתָא עֲדָת מִנָּךְ, כלומר המלוכה סרה ונלקחת ממך כעת. אובדן השלטון אינו רק פוליטי אלא מתבטא באובדן השפיות וצלם האנוש, שיובילו את המלך לחיות עם חיות השדה בתודעה של בהמה. יש המסבירים כי המלכות למעשה ניטלה ממנו כבר בעבר, אך העונש הושהה בזכות הצדקה עד לרגע שבו גבה לבו.
דניאל, פרק ד׳, פסוק כ״ח
ע֗וֹד מִלְּתָא֙ בְּפֻ֣ם מַלְכָּ֔א קָ֖ל מִן־שְׁמַיָּ֣א נְפַ֑ל לָ֤ךְ אָֽמְרִין֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א מַלְכוּתָ֖א עֲדָ֥ת מִנָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.