חזון האילן מציג צמיחה אדירה ועל אנושית, המסמלת גדולה חסרת תקדים. הפרשנים מסכימים כי המילים רְבָה ויִמְטֵא משמעותן שהאילן גדל והגיע לממדים עצומים, בעוד המילה וּתְקִף מצביעה על כך שהוא התחזק והתעצם.
צמיחתו של האילן מתוארת כחורגת מגדרי הטבע. בדרך כלל, כאשר עץ צומח לגובה רב, הוא הופך לדק, נוטה על צדו ונחלש תחת כובד משקלו. אולם באילן זה, ככל שגובהו התעצם, כך הוא לא איבד מכוחו אלא הלך והתחזק [אלשיך], וגזעו נעשה עבה ורחב במיוחד [מלבי"ם]. תופעה זו נועדה לרמז על מעלה וגדולה שניתנו לאדם שלא בדרך הטבע, אלא מאת ה' [אלשיך].
האילן צמח עד שוְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, כלומר גובהו הגיע עד השמים. באשר לצלע הפסוק וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל־אַרְעָא, קיימות שתי גישות עיקריות בקרב המפרשים. גישה אחת מסבירה כי בשל עובייה העצום של צמרת העץ, מראהו של האילן היה כה בולט עד שניתן היה לראותו ממרחקים עצומים, עד קצה הארץ [מצודת דוד, מלבי"ם]. לעומת זאת, גישה שנייה מפרשת את המילה וַחֲזוֹתֵהּ כמכוונת לענפי האילן ונופו, אשר התארכו והשתרגו עד שהגיעו בעצמם לסוף כל הארץ [אבן עזרא, יוסף אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ].