רגע חשיפת פתרון החלום מציג מעבר חד מחזיונות סמליים למציאות מוחשית וקשה. דניאל מבהיר למלך נבוכדנצר כי המראות שראה אינם רק משל, אלא מציאות העומדת להתגשם בחייו האישיים.
רוב הפרשנים מסכימים על התרגום הפשוט של הפסוק: דְּנָה פִשְׁרָא משמעו זהו הפתרון, וּגְזֵרַת עִלָּאָה היא גזרת ה' העליון, וצירוף המילים דִּי מְטָת עַל־מָרִאי מַלְכָּא פירושו – הדבר אשר הגיע על אדוני המלך. מבחינת קרי וכתיב, המילה נכתבת בחולם ונקראת עִלָּאָה, והמילה נכתבת עם א' ונקראת מָרִי [מנחת שי].
המילים דְּנָה פִשְׁרָא טומנות בחובן הסבר למבנה הייחודי של החלום. חלומו של המלך התחיל כמשל על אילן שנגדע, אך הסתיים בתיאור מפורש של אדם הנאסר בברזל, אוכל עשב ודר עם חיות. חלקה השני של הנבואה אינו עוד סמל, אלא הפתרון המילולי של חלום האילן שהופיע בתוך החלום עצמו. קציצת האילן מתפרשת כסילוקו של המלך מכיסאו ואובדן שפיותו [מלבי"ם, אלשיך].
העובדה שהחלום נשנה פעמיים באותו הלילה, תחילה כחידה ומשל ולאחר מכן באופן גלוי ומפורש, מעידה כי וּגְזֵרַת עִלָּאָה היא החלטה חרוצה ונכונה מאת ה', בדומה לכפילות בחלומות פרעה [אלשיך, מלבי"ם]. יתרה מזאת, המילה מְטָת מצביעה על תכיפות ומהירות; הדבר יצא מפי מלכו של עולם והוא עתיד להתרחש מיד, ללא עיכוב, כאילו הגזרה כבר הגיעה בפועל [אלשיך].
עם זאת, בתוך הגזרה הקשה מסתתרת גם נקודת אור. אילו החלום היה מסתכם רק בגדיעת האילן, ניתן היה לחשוב שמלכותו תאבד לחלוטין ורק בניו יירשו אותו, כחוטר היוצא מגזע. אך הפירוט המדויק בחלום על האדם המורחק מחברת בני אנוש, מוכיח שהפגיעה היא במעמדו השלטוני בלבד ולא בעצם חייו, וכי הוא עצמו עתיד לשרוד ולשוב למלכותו לאחר תקופת עונשו [מלבי"ם, אלשיך].