לאחר ששב לכיסאו, נבוכדנצר מצהיר על הכנעתו המוחלטת בפני ה' ומשמיט את התואר מלך ממילותיו כְּעַן אֲנָה נְבֻכַדְנֶצַּר, שכן כל גדולתו האנושית בטלה לעומת הבורא. הוא מהלל את ה' וקורא לו לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא כדי להדגיש שמלכותו נצחית, מוחלטת ואינה תלויה בבני אדם. בניגוד לתפיסתו בעבר שה' פועל בשרירותיות, כעת הוא מבין שכל פעולותיו הן אמת, וְאֹרְחָתֵהּ דִּין, כלומר דרכיו מבוססות על משפט וצדק מדויקים. לבסוף, מתוך ניסיונו האישי הוא מעיד שאת אלו שהולכים בְּגֵוָה, בגאווה, ה' יָכִל לְהַשְׁפָּלָה בזמן הנכון והמדויק לו.
דניאל, פרק ד׳, פסוק ל״ד
כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כׇל־מַעֲבָד֙וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.