דברים, פרק ל״ב, פסוק י״ג

עם הכניסה לארץ המובטחת, ה' מציב את עם ישראל על בָּמֳתֵי אָרֶץ, פסגות הרים נישאות המעניקות הגנה אסטרטגית ושליטה על מבצרי כנען, לצד שלמות רוחנית וחומרית. שם פסק המן והעם החל לאכול תְּנוּבֹת שָׂדָי, תוצרת חקלאית ופירות משובחים שניתנו להם בשפע, בין אם ללא עמל ובין אם מתוך עבודה שנועדה להרחיקם מבטלה. ה' זן את עמו באהבה כפי שאם מניקה את תינוקה, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. מתוך סלעים יבשים וקשים הופק באורח פלא שפע של שמן זית, תמרים ודבש דבורים, שהבשילו היטב בהרים תחת השמש הקופחת. אולם, רווחה כלכלית עצומה זו הפכה בסופו של דבר לבסיס שממנו צמחו שאננות, כפיות טובה ומרידה.