דברים, פרק ל״ב, פסוק כ״ד

ה' מכה את העם ברצף עונשים, שתחילתם באנשים שיהיו מְזֵי רָעָב, שגופם ייחרך, יתייבש או יתנפח מחוסר מזון. לאחר מכן הם יהיו וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, שייאכלו בידי קדחת חום בוערת, עופות דורסים או שדים, וכן יכה בהם וְקֶטֶב מְרִירִי, מוות פתאומי הנגרם מאוויר מורעל, מרוחות רעות או משודדים. הייאוש המוחלט יגיע כאשר וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם, קללה שבה לא רק חיות רעות יטרפו אותם, אלא אף בהמות בית תמימות ינשכו אותם באופן לא טבעי. נשיכות אלו יפגעו בהם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר, וימיתו אותם ממש כמו ארס קטלני של נחשים ורמשים הזוחלים על הקרקע.