דברים, פרק ל״ב, פסוק י״ז

הידרדרותם הרוחנית של ישראל מתבטאת בכך שהם יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים, כוחות הרסניים ומשחיתים שאין להם קיום ממשי או שהם יצורים בני חלוף, מתוך פחד או רצון לתועלת מידית. ישויות אלו הן לֹא אֱלֹהַּ, חסרות כל כוח נצחי או יכולת אמיתית להיטיב, והבחירה לעבוד לאלילים כה נחותים וחסרי תועלת מעצימה את חומרת החטא. אלו אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם, כוחות שאין הוכחה שכלית לקיומם ומעולם לא עמדו לעזרת ישראל בעת צרה, בניגוד לה' היודע ומרחם עליהם. מדובר בהמצאות דמיוניות שהן חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, עבודה זרה כה משונה ופתאומית עד שאפילו הגויים לעגו לה. אלילים אלו היו כה פחותים עד שלֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם, כלומר אבות האומה מעולם לא התעסקו בהם, לא יצרו אותם, ובעיקר לא רעדו מפניהם, שכן אמונה טהורה בה' משחררת את האדם מהפחד המשתק מפני כוחות מדומים.