משה מזמן את הבריאה לשמש כעדה נצחית לברית בין ה' לעמו, שכן בניגוד לבני אדם, שמים וארץ קיימים לעולם ויוכלו להעניש או לתגמל את ישראל על מעשיהם. הפנייה אל השמים היא בבקשה האזינו, משום שמשה נמצא בקרבה רוחנית אליהם ולכן מבקש מהם להטות אוזן, ואילו אל הארץ הוא אומר ותשמע, שכן היא רחוקה ממנו ושמיעתה נדמית כפעולה טבעית. הבדל נוסף מתבטא בסגנון הדיבור, כאשר משה פונה לשמים בלשון קשה ותקיפה ואומר ואדברה, כדי להוכיח את מנהיגי העם והנשמה הרוחנית. לעומת זאת, כלפי הארץ הוא משתמש בלשון רכה ופונה באמרי־פי, מתוך הבנה שהמון העם והגוף החומרי זקוקים להדרכה סבלנית ונוחה.
דברים, פרק ל״ב, פסוק א׳
פרשת האזינו
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.