דברים, פרק ל״ב, פסוק כ״ד

יצא לכם פעם להרגיש ששום דבר לא מסתדר ושצרה רודפת צרה? כשבני ישראל עוזבים את הדרך הטובה, ה׳ מזהיר אותם מפני שרשרת של פגעי טבע קשים שעלולים להגיע בזה אחר זה. האזהרה מתחילה במצב של מְזֵי רָעָב. תארו לעצמכם חוסר אוכל כל כך גדול, עד שהגוף נחלש ומתייבש, והאנשים מרגישים חום פנימי כאילו הם נשרפים מבפנים מרוב רעב. מיד אחר כך מגיעים וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, שהם מחלות הגורמות לחום גבוה מאוד שמרגיש ממש כמו אש בוערת בגוף, ויחד איתם גם וְקֶטֶב מְרִירִי. זוהי מחלה פתאומית שמגיעה מאוויר מזוהם ורעיל שעולה מן האדמה בדיוק בשעות הכי חמות של היום. בנוסף למחלות ולרעב, ישנה אזהרה מפני פגיעה של בעלי חיים, כאשר ה׳ אומר וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם. בדרך כלל אנחנו רגילים שרק חיות בר הן מסוכנות, אבל כאן קורה משהו חריג ומפתיע. אפילו בהמות בית עדינות ושקטות, כמו כבשים למשל, עלולות פתאום להתנהג בפראות ולנשוך, מה שגורם לאנשים להרגיש שאין להם ממי לבקש עזרה כי הסכנה מגיעה ממקום לא צפוי. יחד עם הבהמות מגיעה גם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר, שהם נחשים ויצורים שזוחלים בשקט ובצמוד לקרקע, ומביאים איתם ארס מסוכן.