חשבתם פעם כמה מעליב זה כשאנחנו עושים הכל למען מישהו, והוא בתמורה מפנה לנו עורף והולך למישהו אחר שלא אכפת לו ממנו בכלל? זה בדיוק מה שעשו בני ישראל. הם עזבו את ה׳, שדאג להם תמיד, והלכו לעבוד אלילים. המעשה הזה פגע מאוד בכבודו של ה׳ ועורר בו כעס רב, ולכן נאמר שהם יַקְנִאֻהוּ. הם בחרו להאמין בְּזָרִים, כלומר בפסלים ואלילים שזרים להם לחלוטין. זה היה ממש חסר היגיון, כי הפסלים האלה מעולם לא עזרו להם ואין בהם שום כוח אמיתי. אבל ההידרדרות שלהם לא נעצרה שם. הם המשיכו להתרחק ופנו להתנהגות רעה מאוד, ועל כך נאמר שהם בְּתוֹעֵבֹת הכעיסו אותו. המילה הזו מתארת מעשים מכוערים, רעים ולא מוסריים שהם עשו. במקום להתנהג כמו עם קדוש וטוב, הם בחרו לעשות דברים שמרחיקים אותם מה׳, עד שלצערנו ההתנהגות הזו גרמה לכך שהשכינה הסתלקה מהם.
דברים, פרק ל״ב, פסוק ט״ז
פרשת האזינו
יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.