יצא לכם פעם לחשוב כמה קשה להיפרד ממנהיג אהוב שדאג לכם כל כך הרבה זמן? משה רבנו עומד לסיים את תפקידו. הוא בדיוק סיים ללמד את בני ישראל את התורה, והגיע הזמן שלו להיפרד מהעולם. ה' פונה אליו ומבקש ממנו לעלות אל ההר. המילים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מדגישות שהעלייה הזו קרתה בדיוק באמצע היום, באור שמש מלא ולעיני כולם. למה דווקא ככה? בני ישראל כל כך אהבו את משה, האיש שהוציא אותם ממצרים ודאג להם במדבר, עד שהם סירבו להאמין שהוא עוזב. הם אפילו חשבו שאם הם יעמדו בדרכו או יתפללו חזק, הם יצליחו למנוע ממנו ללכת. לכן ה' אמר למשה לעלות אל ההר בגלוי, כדי להראות שאי אפשר לעצור את רצון ה'. משה לא היה חלש או עייף, אלא מלא כוח כמו השמש שמאירה בשיא העוצמה בצהריים, והוא הלך אל ההר מתוך הסכמה מלאה. המילה לֵאמֹר מלמדת שה' ביקש ממשה לומר לעם בצורה מפורשת וברורה שהוא עולה אל ההר, כדי שכולם ידעו שזהו רצון ה' וישלימו עם הפרידה.
דברים, פרק ל״ב, פסוק מ״ח
פרשת האזינו
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.