יצא לכם פעם לקבל תפקיד ממש חשוב ולהחליף מישהו שכולם אוהבים ומעריכים? תארו לעצמכם איך יהושע הרגיש ביומו האחרון של משה רבנו, כשהוא עמד להפוך למנהיג של כל עם ישראל.
ביום המיוחד הזה, משה מלמד את העם שירה מיוחדת. התורה מספרת לנו שמשה דיבר בְּאָזְנֵי הָעָם. זה אומר שהוא לא רק עמד מרחוק וקרא את המילים, אלא ממש עבר בין האנשים, קבוצה אחר קבוצה, והסביר להם את סודות השירה מכל הלב, כדי שהדברים ייכנסו עמוק לתוך האוזניים והנשמה שלהם ויבינו אותם היטב.
אבל משה לא עשה את זה לבד. הפסוק אומר שאת השירה לימדו יחד הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. משה רצה שכולם יראו שיהושע הוא המנהיג החדש ויכבדו אותו מיד. לכן הוא העמיד את יהושע ממש לצידו, ויהושע עזר למשה להשמיע ולהסביר את הדברים לקהל העצום. כך שניהם הנהיגו את העם יחד באותו יום.
רגע, שמתם לב למשהו מוזר? התורה קוראת לו כאן הוֹשֵׁעַ, למרות שאנחנו רגילים לקרוא לו יהושע. למה השם שלו חזר להיות כמו פעם? הדבר בא ללמד אותנו משהו מדהים על האופי של יהושע. למרות שהוא קיבל עכשיו את התפקיד הכי חשוב והפך למנהיג הגדול של ישראל, הוא לא הרגיש גאווה. הוא נשאר צנוע ועניו בדיוק כפי שהיה כשהיה תלמיד צעיר ועוזר של משה.