יצא לכם פעם ללכת בדרך ארוכה ומעייפת מאוד, ופתאום לראות מרחוק את הבית שלכם ולדעת שהגעתם סוף סוף למקום בטוח? סוף שירת האזינו מתאר רגע דומה, את התמונה של סוף ההיסטוריה, שבה ה' גואל את עם ישראל אחרי כל השנים הארוכות והקשות של הגלות. ה' פונה לכל אומות העולם ואומר להם: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ. המילה הַרְנִינוּ פירושה לשבח ולשמוח. ה' קורא לעמים לשבח את עם ישראל, כי למרות כל הקשיים והצרות שהעם עבר, הוא תמיד נשאר נאמן לה' ולא עזב אותו.
אחר כך, ה' מבטיח שהוא יעשה משפט צדק על כל מה שעם ישראל סבל. המילים דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם אומרות שה' יבוא חשבון עם מי שפגע בעם ישראל בגופם וגרם להם לכאב. המשך המשפט, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, מדבר על אלו שפגעו בעם ישראל בדרכים אחרות, כמו למשל אנשים שלקחו מהם רכוש בכוח, דרשו מהם כסף רב או הציקו להם. ה' רואה את הכל וידאג לעשות צדק.
בסוף מגיעה הבטחה של תקווה: וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. המילה וְכִפֶּר מתארת נחמה, פיוס וניקוי. ה' ינחם ויטהר גם את ארץ ישראל וגם את עם ישראל מכל מה שעבר עליהם. יחד, העם והארץ יזכו להתחלה חדשה, רגועה ונקייה מצרות.