קרה לכם פעם שסמכתם על משהו שחשבתם שהוא חזק ומועיל, וברגע האמת גיליתם שהוא בכלל לא יכול לעזור? פעם, אנשים רבים בעולם האמינו בפסלים ובאלילים. הם היו בטוחים שהפסלים האלה שומרים עליהם. ה' פונה לאנשים האלה ומראה להם עד כמה האמונה שלהם שגויה וחסרת היגיון.
הוא מזכיר להם את כל המתנות שהם נתנו לאלילים שלהם ואומר: הרי הבאתם להם את חֵלֶב זְבָחֵימוֹ, שזה השומן הכי מובחר וטוב מתוך הקורבנות שהקרבתם, ושפכתם לפני הפסלים את יֵין נְסִיכָם, שזה היין המיוחד שהיו מנסכים ושופכים לכבודם. האנשים ממש דמיינו שהפסלים יֹאכֵלוּ וגם יִשְׁתּוּ את מה שהביאו להם. אגב, המילים האלה כתובות בלשון רבים, כי לאומות העולם היו המון אלילים שונים, בניגוד לה' שהוא אחד ויחיד.
עכשיו, כשאותם אנשים נמצאים בצרה וצריכים עזרה, ה' שואל אותם: איפה האלילים שלכם עכשיו? יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם! ה' צוחק עליהם ואומר שאולי מרוב כל האוכל והיין שהם כביכול אכלו ושתו, האלילים פשוט שקעו בשינה עמוקה, ולכן צריך לקרוא להם בקול גדול כדי שיקומו לעזור. ה' ממשיך ואומר: יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה, כלומר, בואו נראה אם הכוח הדמיוני הזה יצליח להיות לכם עכשיו למחסה ולמגן. כך ה' מראה שברגע האמת, רק הוא באמת יכול לעזור ולהגן, וכל הפסלים הם רק דמיון.