דברים, פרק ל״ב, פסוק כ״ט

יצא לכם פעם להתמודד מול קבוצה ממש חזקה, כזאת שתמיד מנצחת, ופתאום לנצח אותה בקלות רבה? במצב כזה, קל מאוד לחשוב שאנחנו פשוט הכי טובים וחזקים בעולם. זה בדיוק מה שקרה לאויבים של עם ישראל. הם הצליחו לנצח את ישראל, והיו בטוחים שזה קרה בזכות הכוח העצום שלהם. אבל התורה מלמדת שלוּ חָכְמוּ, כלומר, אילו באמת הייתה באותם עמים חכמה אמיתית, הם היו עוצרים רגע לחשוב. הם היו צריכים שיַשְׂכִּילוּ זֹאת, להפעיל את השכל ולהבין שמשהו כאן לא הגיוני. הרי ה' עשה לעם ישראל ניסים כל כך גדולים בעבר, אז איך ייתכן שפתאום הם מפסידים בכזו קלות? התשובה היא שהניצחון של האויבים לא קרה בגלל שהם גיבורים, אלא רק בגלל שה' נתן להם להצליח באופן זמני, כדי ללמד את עם ישראל לקח על ההתנהגות שלהם. ואם האויבים היו מבינים את זה, הם גם יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם, הם היו קולטים מה יהיה הסוף שלהם עצמם. הרי אם ה' מחנך ומקפיד אפילו עם העם שלו, ברגע שהוא לא יצטרך יותר את האויבים, הוא כמובן לא יוותר גם להם על המעשים הרעים שהם עשו.